כתובה בבית הדין הרבני. במעמד הנישואין, חותם הבעל בנישואין דתיים של יהודים, על שטר כתובה. שטר זה מהווה התחייבות של הבעל לאישה. מטרתה של הכתובה היא – שלא תהא קלה בעניו להוציאה. בעל שבגד באשתו עלול לשלם לה את כתובתה ותוספתה או לחלופין חלק ממנה.
אי ההתייחסות רצינית לכתובה היא טעות ביסודה ובתי הדין הרבניים רואים בכתובה כהתחייבות לכל דבר המקנה לאישה זכות רכושית והם לא יהססו לחייב את הבעל לשלם בנסיבות המתאימות.