מזונות ילדים הינם באחריותו וחובתו של האב החייב לזון את ילדיו עד גיל 6 וזו היא חובה אבסולוטית החלה גם על האב אשר הינו חסר אמצעים. כאשר מגיע הילד לגיל 6 ועד גיל 15 מחויב האב בצרכיו ההכרחיים וכמו גם את שני ההורים, מדין צדקה, כשיש בידם האפשרות לכך, כהשלמת מזונותיו. בדין צדקה שווה האם לאב וחיובה במזונות הילד תלוי ביכולתה והכל בהתחשב בצרכיו של הילד . כאשר מגיע הילד לגיל 15 ועד לגיל 18 מקור חובת המזונות לילד בדיני צדקה כאשר נבחנים שלושה פרמטרים המפורטים : אמידות ההורה, חובת הצדקה כלפי הילד שאינו יכול לדאוג לצרכיו ומחסורו של הילד הנצרך .
כאשר מגיע הילד לגיל 18 ומשרת בצבא פוחתת בשני שלישים חובת המזונות כל זאת בתקופת השירות הצבאי ועד הגיעו לגיל 21 או עד תום השירות הצבאי ( המאוחר מבין השניים ) .
יש משמעות גדולה לדרוש מבית המשפט לפסוק לילד מזונות לכשיגיע לגיל 18 או ישרת בצבא שאם לא יעשה כך ביצוע התשלום ייפסק אוטומטית בהגיעו לגיל 18 . הרציונל העומד מאחורי דרישה זו היא כי בית המשפט לא יפסוק יותר ממה שנתבקש בכתב התביעה .
כמו כן, במידה ולא יידרש בית המשפט לפסוק לקטין הוצאות מיוחדות כגון הוצאות רפואיות מיוחדות וכיוצא באלה יפסוק בית המשפט מזונות ילדים בסיסיים, יודגש כי כאשר ילד נזקק להוצאות מיוחדות, התבקש הצד הדורש להוכיח כי אכן הילד נזקק להוצאות מיוחדות אותן הוא מפרט בתביעתו .