ואנחנו עומדים באמסטרדם, באמצע הרחוב הופעה,
גיטריסט מטורף, תופים, מאחוריהם קיר גרפיטי משוגע, הסולן שואג למיקרופון,
איזה קול,
הוא מתחיל להכניס קצב, מקפיץ את הגיטרה ואנחנו מתחילים לזוז,
הוא שר ביטלס, הוא שר ואנחנו בעולם שכולו טוב, איזו מוזיקה, הריח שלה,
תקשיב, אנחנו, אני לא יודע איפה, לא פה.
איזו פריטה על הגיטרה, אני משתגע, אני מציע לה, היא לא מאמינה, אני משתגע אחי,
הוא נותן בקצב על הגיטרה
והיא אומרת כן, אנחנו מתנשקים כמו משוגעים,
איזה קצב, איזו חתונה היתה לנו.
כמה חברים והריקודים, כמה שיכורים היינו,
אתה קולט כמה שנים, 40 שנה אנחנו ביחד,
אני והיא והארבעה ילדים, איזה עולם זה, אתה משתגע.
בהתחלה היה קשה, למי לא היה.
אמא שלה, אבא שלי, אחותה, איזה שטויות, על מה בזבזנו את הזמן.
והכלות, אתה יודע שבסוף הבן התחתן עם החברה של הבת, אה בכלל לא סיפרתי לך שהיא לסבית.
שטויות פחות סיפור.
והסיבוב הקבוע שלנו בשישי,
כל יום אטרקציה,
את הבורקסים מפה, את החלות משם, נוסעים לים, הצגה, משהו, חייב.
אצלה אין דבר כזה, סיבוב היא תעשה.
והבישולים לשבת, איזה ריח כל הבית, אני אוכל ראשון. אני אוהב.
חם אש מהסיר לצלחת לגרון.
עם הצלחת צנון שאני אוהב עם הלימון.
והים המלח שלנו, בהפתעה, אין אצלה להודיע, אתה מגיע הביתה ליום שישי תמים, היא עם המזוודה ואתה בים המלח.
אין דבר כזה.
המלון שלה.
המבצע שלה.
אתה רק תחייך.
תגיד לי יש על ים המלח בחייאת.
אתמול אני נוסע ליד קולנוע מוגרבי, פינת אלנבי בן יהודה, מה אתה מסתכל עליי פרצוף סימן שאלה,
מתי נולדת?
תל אביבי עלאק.
לא חשוב, נוסע בתל אביב. בכביש.
אתה איתנו?
יופי.
נוסע אני נותן מבט לרחוב בדרך לנמל,
עולה לי אותו לילה שאני והיא יצאנו למונטנה לאכול גלידה, איזו גלידה זאת, עם הרוטב פטל והקצפת.
יושבים אוכלים והיא אומרת לי שהיא רוצה עוד ילד.
אני חשבתי שאני מת. אתה יודע כמה אני אוהב ילדים. חלום שלי ילדים. ברור שהבאנו.
אני זוכר איך שהם היו ילדים השכן קנה לילדה שלו ציוד קאמפינג לעשות אוהל בסלון.
אנחנו מה היה לנו?
יאלה שמיכה עם מקל באמצע, אוהל דליקטס, שעות היינו שם.
איזה קאמפניג בצפון תגיד לי, מה אתה משוגע?
גרנו בתל אביב, מי מזיז את האוטו, היית צריך להתכונן חודשים.
ולחשוב מי יחלץ אותך מאמצע הדרך.
בטוח תתקע בדרך! זה לא אולי? זה בטוח!
עם הפיאט 127 האדומה. מה לא שמנו עליה לטיולים.
על הגג של הפיאט, שולחנות. מזרנים, ציידנית.
איזה באוטו? אתה לא יכול, יש ים ילדים.
נוסע כאילו אין מחר, העיקר להגיע לטבריה. לשים את הטאנגה ויאלה למים. ומגיעים.
והטיסה שלנו לפאלמה דה מיורקה, איזו תמונה הצלמנו שם,
עזוב.
כמה התחבקנו.
איזה חיים יא אללה.
טוב אני שילמתי לפקידה. זה 1,000 + מע״מ. כן?
באתי רק להיזכר.
אני לא צריך כלום.
באתי רק להיזכר איזו אישה יש לי.
איזו מלכה.
איזו אשת חיל יש לי.
כמה אני אוהב אותה.
כמה השלנו כל כך שלנו.
כמה אנחנו גדולים מהחיים.
איזה חזקים אנחנו.
כמה עברנו ואנחנו זה אנחנו.
הכל ננצח.
הכל יעבור.
הכל זה אנחנו.
אנחנו זה הכל.
זה הכל אחי, זה הכל. תרגיש טוב. תעשה טוב. יהיה טוב. שבת שלום מותק. נדבר.