יאסו על העולם

היא יושבת על כסא שחור בקצה הפאב.

שעה מאוחרת,

הפאב מלא אנשים,

אני שוחה בעשן לכיוונה,

המלצריות אומרות משהו במיוט עם הזזה של השפתיים,

אני משחק אותה לא מזהה,

יושב מולה

והיא מדברת.

תראה לי שניה?

היא מסתכל על האפליקציה,

שם הכרנו.

איך זה תמיד קורה לי.

בתמונה אתם תמיד צעירים, חמודים עם שיער.

מגיעים לפגישה עם קרחת, כרס וחולצת ייאוש.

מי אתה?

ואני מסביר לה.

נעים מאוד, אני אריק בן 48 מאשדוד.

מפעיל מנוף, בנמל.

עכשיו אני מבינה מאיפה הריח של הדגים.

כן.

לא כל כך מבין בכל הטכנולוגיה,

צילמתי תמונה שפיתחתי בפוטו ויקטוריה בשנות ה- 90. אמרתי ננסה.

מה ננסה תגיד לי?

אתה מדבר איתי בנייד.

עושה לי פוזות של חצי שעה בן הודעה להודעה.

אני עוד שניה קורסת מהתרגשות

ופתאום אתה דייג.

לא דייג, מפעיל מנוף.

בסדר מפעיל מנוף.

מה נסגר איתך גברת תגיד לי.

טוב מה אתה רוצה?

סתם באתי לשתות משהו, מה את כועסת?

חשבתי אני אזרוק את אשתי יגמרו הצעקות.

אה! אתה גם נשוי?

לא נשוי! גרוש. מה את רוצה?

מה להזמין לך?

יש פוקצ׳ה, סלט קינואה, ודג ים כחול ברוטב אסייתי.

אני אקח דג.

תודה באמת.

ככה זה תמיד, איך שנפתח התפריט אתן נרגעות וזורמות.

אז מה את עושה בחיים?

מנהלת חשבונות.

אה בגלל זה פתחת עליי. הכל אצלך חישובים.

דייג. חולצה. כרס. כולי בן אדם. זהו. בן אדם נטו.

מה התחביבים שלך?

איזה תחביבים? מה אנחנו בחוג של הצופים?

טוב. אין לי סבלנות. אני הולכת.

חכי שניה. מה את עצבנית כל כך. רגע.

תקשיבי.

בואי נסכם משהו.

עוד לפני שמשהו מתחיל.

לא יהיה בנינו כלום.

אנחנו סתם שני אנשים שנפגשו פתאום,

נאכל משהו,

נזרוק איזו מילה פה, מילה שם ונלך.

טוב?

יאסו.

מה זה יאסו?

את שומעת יוונית.

מה זאת אומרת שומעת יוונית? יוונית זה החיים שלי.

אני משפחת קריסטולקיס.

המהות שלי בעולם זו יוונית.

אתה אוהב?

אני?

אני עובד בים רק בשביל להסניף את הריח של סטליוס קזנג׳ידיס.

איזה מילים יש לו.

איזה חיים היוונית הזאת.

״ובוקר אחד, יד עלומה תקטוף אותנו כמו היינו פרחים, במקום אליו אני הולך לא קיימים כאב ודמעות, הצרות והצער נותרים בעולם החיים ואני לבדי עוזב.״

קזנג׳ידיסססססס כמה נשמה.

כל מילה כמו חץ ללב.

אללה ירחמו.

לשמוע את המילים שלו, זה בול אבא שלי.

אני מדבר איתך ואני מדמיין אותו יושב לידנו.

עם הכובע הלבן של הרב חובל והייאוש.

את אומרת לי ריח של דגים.

החולצה הזאת הייתה שלו.

חולצת המזל שלי.

לרוב אני יוצא לבלות עם החולצה שלו.

איפה גדלת?

ביפו.

אבא שלי היה רוקד יוונית כמו ביוון.

הריח של הערק בשישי זה היה החיים שלי.

יווני יווני אבא שלי.

שישי אצלנו כל השכנים היו באים.

מאזטים,

ריקודים,

צלחות שברנו,

איזו שמחה,

כניסת השבת אצלנו הייתה הכי מקודשת בעולם.

מקודשת, שלנו, בלי כלום ושום דבר.

מה זה פה!

יוונית זה החיים.

איזה מזל שהכרנו.

לגמרי איזה מזל.

מזל שהזמנו דג.

יאלה נסיים פה ונלך ליפו לאיזה טברנה בא לי לרקוד.

עזבי בואי נלך עכשיו.