החיים שלנו תותים

מה קורה.

שב.

אימות חתימה משהו? סתם קפה?

איך אפשר לעזור לך?

הלוואי וידעתי.

אתה יודע,

מי שנכנס אליך דיבר לפני שעות עם מלאך המוות,

שעות שהוא דיבר איתו,

מי שנכנס אליך.

בדלת שלך.

לא סתם היא שחורה.

מה הקטע שלך עם שחור.

אהבה?

ממתי אהבה יכולה להיות שחורה כל כך,

מה הקשר של הצבע הזה לאהבה, תגיד לי?

איך אפשר לעזור לך אתה שואל אותי?

מה אתה לא יודע איך אתה יכול לעזור לי?

תותים אתה מוכר פה?

חיים שנראים כמו תותים?

מה אתה מוכר?

סכין בלב זה מה שאתה מוכר.

סליחה. אני לא…

באתי שתעזור לנו להתגרש.

להתגרש ממה שהיה.

מהמשפחה הקודמת שהייתה לי.

מהלילות של לשבת ברכב להסתכל על הכניסה לבית ולהתפלל שהיא לא תצא ותראה כמה שאני לא רוצה להיכנס.

מההורים שלה.

מהורים שלי.

מלצאת מהמוות ולהישאר בחיים.

מהשקר שהיה בתוכנו.

השקר שידענו לשמר עם כל כך הרבה צבעים,

צבעים בתמונה פסטוראלית

שרק אמן חושים מהמאה הקודמת

יכול היה להבחין שהיא לא מקורית.

אתמול דיברנו,

אני

היא

והאמת באמת.

תראי אני…

אני יודעת.

זו החלטה מגבוה.

מגבוה מאוד.

זו החלטה אלוקית.

זה כבר לא בידיים שלנו.

אני מצטער. באמת.

אין לך על מה להצטער,

תראה איזה עולם יצרנו.

תראה איזה ילדים הבאנו לעולם.

תראה איפה אנחנו יושבים.

תראה את העשייה שלנו בעולם.

מי יכול היה לחלום שנהיה מה שנהיינו.

תראה כמה טוב לאהוב.

אני נפרדת ממך באהבה והודיה.

אין בי כעס.

אין בי תחושת אכזבה.

תמיד תהיה האבא של הילדים שלנו.

תפרח.

תעוף על החיים שלך.

אני משחררת אותך באהבה,

תתגלגל בארגז החול של המציאות החדשה שיצרת לך.

באמת. באמת. באמת.

היא מדברת איתי ואני בוכה.

היא משחררת אותי ואני פוחד.

היא.

באתי לבד, לבד כמו התקופה הקרובה שלי.

כשאתה חושב על מה שאנחנו צריכים לעשות,

תראה קודם כל אותה.

היא לא אשמה בשריטות שלי.

תראה קודם כל אותה

תראה קודם כל את הילדים שלנו

תראה את הנשמה הענקית שלהם

תראה אותם.

מול המציאות החדשה שיצרתי.

מול המציאות.