כאשר קיימת הסכמה בין צדדים להתגרש מתוך הסכמה הדדית, זכותם לממש זאת בכל עת, כאשר ביצוע ההסכמה בפועל לא כפוף לשום תנאי.
לפיכך, בני זוג המעוניינים להתגרש מתוך הסכמה, אינם צריכים להוכיח קיומה של "עילת גירושין" והסכמתם לכשעצמה תהווה בסיס מספיק למתן פסק דין לגירושין וביצוע הגירושין בפועל.
כאשר בני הזוג מגיעים להסכמה כאמור, עליהם להגיש בקשה משותפת לבית הדין ולציין בה שהגיעו להחלטה משותפת כי רצונם להיפרד.
בית הדין יכבד רצון זה, ומשיווכח שאכן זהו רצון הצדדים לא יעכב את אותם צדדים.
ברוב המקרים, הסכמה משותפת מעין זו כלולה בהסכם גירושין כללי, שם מביאים הצדדים לידי הכרעה את כל העניינים הכרוכים בגירושין, לרבות אופן חלוקת הרכוש, מזונות הילדים, החזקתם וכדומה.
יודגש בעניין הסכם גירושין, כי הסכם שלא אושר אינו מחייב את הצדדים, בית המשפט או בית הדין יבחן את הסכם הגירושין שעשו הצדדים, יבחן ויוודא שהצדדים הבינו את ההסכם ואת משמעות ההסכם, כמו כן לא יאשר בית המשפט אן בית הבין הרבני הסכם הנוגד את טובת הקטינים ואת חוק יסוד כבוד האדם וחרותו.